על שפת הים או במסלול הסקי – בכל בילוי בחוץ אנו חשופים לקרינה על-סגולה (אולטרה-סגולה, UV) מהשמש. הקרינה הזו היא הגורמת לכוויות שמש (הישרפות), כתמי זקנה ואפילו סרטן עור.

אבל לא כל קרני ה-UV זהות, ואחדות מהן מסוכנות במיוחד.
בטווח שבין האור שעינינו קולטות לבין קרני הרנטגן, אפשר לחלק את קרינת ה-UV לשלושה סוגים: קרני UVA, UVB ו-UVC. אבל מה משמעות האותיות האלה? המדריך הבא יעשה לכם סדר.

UVC

קרני UVC הן הסוג המסוכן ביותר של קרינה על-סגולה, אולם לרוב מדובר בסכנה תיאורטית בלבד: שכבת האוזון והחמצן שבאטמוספרה סופגים את רוב קרינת ה-UVC מהשמש לפני שהיא מגיעה אלינו. סוג הקרינה הזה משמש לסטריליזציה: נורות UV מיוחדות משמידות את החומר הגנטי של חיידקים ומשמשות לעיקור משטחים.

UVB

קרני UVB הן הגורם העיקרי לכוויות שמש (הישרפות) ונזקים אחרים לעור, כיוון שהן כמעט שאינן מסוננות על-ידי האטמוספרה. משום כך, מקדם ההגנה (SPF=Sun Protection Factor) נקבע לפי יכולת הסינון של קרינה זו.
עם זאת, אנו יודעים כי כמות מעטה של קרינה (ללא הפרזה!) אינה מזיקה, אלא דווקא מסייעת לעורנו לייצר ויטמין D, החיוני לגדילת העצמות ולבריאות השיניים.

UVA

לקרני UVA אורך הגל הגדול ביותר מכל קרני ה-UV. מבחינה פיזיקלית, אלה הקרניים בעלות רמת האנרגיה הנמוכה ביותר, המתקרבות לתחום הנראֶה. קרני UVA אחראיות לשינויים בפיגמנטציה של העור, או במילים אחרות, לשיזוף. בעבר נחשבו קרניים אלה ללא מסוכנות, אולם כיום ידוע כי הן פועלות באופן לא ישיר ומייצרות רדיקלים חופשיים העלולים לגרום נזק לתאים, אפילו שעות רבות אחרי החשיפה לשמש.
מקדם ההגנה נגד קרינת UVA אינו מצוין באופן ישיר, אך על תכשירי הגנה המיוצרים באירופה תוכלו לראות עיגול ובתוכו הכיתוב UVA, המציין כי יכולת ההגנה של התכשיר מפני קרינת UVA שווה לפחות לשליש מיכולת ההגנה שלו נגד UVB (כלומר, מקדם ההגנה=SPF).